בית המשפט הצהיר על בטלות הרישום במקרקעין ע"ש הידועה בציבור

1.         המנוח ז"ל (להלן: "המנוח") הלך לבית עולמו ביום 18/5/00. התובעת הינה בתו מנישואיו. הנתבעת הינה הידועה בציבור של המנוח.

            המנוח היה נשוי לאם התובעת, חי ממנה בנפרד, ועבר להתגורר עם הנתבעת (להלן: "הידועה בציבור") כ-10 שנים לפני עריכת הצוואה. הצוואה נערכה ב-28/7/99.

            עפ"י הצוואה מ-28/7/99, שקוימה ע"י ביהמ"ש, ירשה את העזבון - ידועה בציבור.

2.         התביעה נסבה בענין זכויות במקרקעין הידוע כגוש ** חלקה ** בחולון. מחצית הזכויות במקרקעין, ששטחו 508 מ"ר, רשומות ע"ש המנוח (להלן: "המקרקעין").

            הידועה בציבור העבירה את הזכויות במקרקעין על שמה מכוח צו קיום צוואה שניתן בענין עזבון המנוח.

            התובעת עתרה להצהיר על בטלות הרישום במקרקעין ע"ש הידועה בציבור. התובעת טוענת שנערכה בענין המקרקעין עסקת מתנה (התחייבות לתת מתנה) ב-11/5/98, כשנה לפני עריכת הצוואה, ויש להורות על אכיפת ההתחייבות ליתן מתנה ולרשום את זכויות המנוח במקרקעין ע"ש התובעת.

            כנגד טוענת הנתבעת, שלא היתה התחייבות לתת מתנה, ואפילו היתה התחייבות לתת מתנה - הוראת הצוואה גוברת על ההתחייבות לתת מתנה. עוד טוענת הנתבעת, שהיא זכאית למחצית זכויות המנוח במקרקעין מכוח חזקת השיתוף בין ידועים בציבור.

3.         הוצגו בפני ביהמ"ש שני מסמכים של ההתחייבות ליתן מתנה (ת/1 ו-ת/2).

            המסמך ת/2 נכתב בכתב ידה של עורכת הדין טל ברקמן, ועל המסמך אישרו המנוח והתובעת את דבר ההתחייבות ליתן מתנה. במסמך ת/2 נאמר: "אני החתום מטה ... ... מסכים בזאת להעביר את כל זכויותי בדירת חדר, מטבח ... בגבעת חולון ... הידועה כגוש ** חלקה **... לידי בתי ... ... הגרה ממושב משמר השבעה".

            על המסמך ת/2, חתם המנוח בחתימה מלאה מתחת למקום שיועד לחתימתו, ולאחר מכן חתם פעם נוספת בחתימה מלאה מעל המקום שיועד לחתימתו באותו מסמך. על המסמך ת/2 חתמה גם התובעת.

            המסמך ת/1 הודפס, נחתם ע"י המנוח והתובעת ואושר בנוסח תצהיר ע"י עורכת הדין טל ברקמן ב-11/5/98. במסמך ת/1 נאמר: "אני החתום מטה ... ... לאחר שהוזהרתי כי עלי לומר את האמת ... מצהיר בזה בכתב כדלקמן: אני בעל מחצית הזכויות במגרש בשטח של 508 מ"ר המצוי בגבעת חולון ... והרשום על שמי בהתאם לשטר 010411 (תחת שמי כפי שנרשם בעת עלייתי ארצה ... ), אני מעביר בזאת במתנה וללא תמורה את זכויותי בנכס לבתי ...". לאחר ההצהרה חתם המנוח בחתימה מלאה. בהמשך העמוד הצהירה התובעת ב-ת/1: "אני בתו של ... . אני מקבלת בזאת במתנה  וללא תמורה את הנכס הנ"ל".

המסמך  ת/1 נחתם כרונולוגית לאחר חתימת המסמך ת/2, ובסמוך לעריכת המסמך ת/2. המסמך ת/1 כלל גם נוסח תצהיר זיהוי של המנוח, באשר המקרקעין היה רשום על שם ..., והיה צורך לאשר ש... (המנוח ) הינו ..., הרשום במרשם המקרקעין כבעלים של מחצית הזכויות במקרקעין.

עם ההחתמה על ההתחייבות ליתן מתנה, לא הוחתם המנוח על יפוי כוח בלתי חוזר. עסקת המתנה לא הושלמה, והזכויות לא נרשמו בטאבו ע"ש התובעת בחיי המנוח.

4.         יש להשקיף על מסמכי עסקת המתנה מ-5/98 (ת/1 ו-ת/2) בנפרד ממסמכי הדיווחים למס שבח שכפי הנראה נחתמו לאחר 1/00 (ראו נ/5).

            גם אם עסקת ההתחייבות ליתן מתנה לא דווחה במועד לשלטונות המס - אין הדבר פוגם במהימנות העסקה. גם אם התאריך שנרשם במש"חים - 11/5/98 אינו נכון, והמש"חים נחתמו לאחר 1/00 - אין הדבר פוגם במהימנות עסקת המתנה מ-5/98.

            אין בפני ביהמ"ש ראיות מספיקות כדי לקבוע שגם חתימת המנוח על המש"ח שנחתם לאחר 1/00 - זויפה. המנוח הלך לבית עולמו ב-18/5/00, ולא ניתן לשלול את האפשרות שהוחתם על המש"חים לאחר 1/00 ועוד לפני פטירתו.

5.         ביהמ"ש התרשם שעסקת ההתחייבות ליתן מתנה מ-5/98 הינה מהימנה ותקפה.  מסמכי עיסקת המתנה ת/1 ו- ת/2.

            התובעת העידה בחקירתה הנגדית: "היתה הדירה בחולון. הוא לא יכל להשתמש בה, והוא הציע לתת לי אותה במתנה. האבא גר באותו זמן ... בפתח תקוה ... ת/2 נכתב ע"י עורכת הדין טל ברקמן ... ת/1 ו-ת/2 לא נכתב באותו יום. היינו פעמיים בביתה של הנתבעת והמנוח ז"ל ... הפגישה של ת/2 נערכה שבוע או שבועיים לפני ת/1 ... הנתבעת היתה נוכחת בשני הפעמים בביתה. אני בטוחה שהיא היתה בבית בעת החתימה על ת/1 ו-ת/2. אני זוכרת שהיא היתה וידעה למה באנו".

            לענין אי היכולת של המנוח להשתמש בדירת החדר בחולון וחוסר החשיבות שייחס לנכס המקרקעין הנ"ל, העידה הידועה בציבור בעמ' 23:       "ראיתי מגרש עם חדר אחד נטוש. המנוח אמר לי זה הבית שקניתי מכספי אבא ששלח לי מעירק. ש: הוא סיפר לך מי הדיירת (המוגנת - י.ג.) בבית? ת: אחת ערירית, לא נשואה, ואפילו לא גבה ממנה דמי שכירות".